יום שישי, 14 במרץ 2014

שלב סיכום עונה: Beauty & The Beast, עונה ראשונה: מתחת לבינונית.



גילוי נאות: לפי דעתי, קריסטין קרוק היא אחת מחמש הנשים היפות ביותר, שניתן למצוא כיום בטלוויזיה. השחקנית הפציעה בסדרה "סמולוויל" ומאז קשה שלא היה להבחין ביופיה הרב. ולכן, כאשר התברר לי בתחילת שנת 2012, כי השחקנית עומדת לככב בסדרה חדשה, חייכתי לעצמי (ולא, אני לא נוהג לעשות זאת בדרך כלל). ואולם, לאחר צפייה בעונה הראשונה של הסדרה הגעתי למסקנה, שעדיף היה לקריסטין לחפש סדרה אחרת לככב בה, משום ש...אין בה משהו מיוחד שיוכל לגרום לצופה שלא לשכוח אותה כאשר היא תרד מהמרקעים (ויום זה לא רחוק).

הסדרה היא עיבוד מחודש לסדרה "היפה והחיה" משנות השמונים בכיכובה של לינדה המילטון אודות וינסנט קלר (ג'יי ראיין), חייל, אשר התנדב להשתתף בניסוי, שאיחד בין DNA של חיה ל DNA שלו וכעת הוא למעשה יצור כלאיים בעל כוח רב, אשר מסוגל גם לנתר למרחק רב, לשמוע ולראות טוב יותר. קרוק מגלמת את דמותה של קת'רין צ'נדלר, בלשית במשטרת ניו יורק, שכאשר הייתה צעירה, אמה נהרגה מול עיניה וגם היא עמדה להיות מחוסלת לולא אדם-חיה (וינסנט, אולם היא לא ידעה שזה הוא) הציל אותה וחיסל את תוקפיה. שנים לאחר מכן, היא נקלעת לסיטואציה שבה היא מכירה את וינסנט ומבינה שהוא זה שהציל אותה ובין השניים מתפתח סיפור אהבה. ברקע נמצאים ג'יי טי פורבס (אוסטין בסיס), החבר הטוב של וינסנט שמגן עליו, טס ורגאס (נינב ליסנדרו), השותפה והחברה הכי טובה של קת'רין, הת'ר (ניקול אנדרסון), אחותה של קת'רין ואואן (מקס בראון), הפתלוג, שמאוהב בקת'רין ומגלה אודות היצור ומתחיל לחקור. קת'רין מסתירה מכולם את קיומו של וינסנט, בשל העובדה שהארגון "מיורפילד", אשר היו אחראיים ליצירתו, רוצים לתפוס אותו והם יעשו הכל בכדי להשיג זאת.

במידה ונוציא את קריסטין קרוק מהמשוואה, מדובר בסדרה פחות מבינונית. התסריט שלה מתאים מאד לרעיון של סדרה משנות השמונים, אולם בנוף של היום הוא לא כל כך מתאים. בפועל, מדובר למעשה באופרת סבון לכל דבר, אשר מתארת סיפור אהבה בין וינסנט לקת'רין ותו לא. אין בה יותר מכך. אה נכון, יש את המרדף של "מיורפילד" אחר וינסנט, אבל הצופה לא באמת מרגיש במרדף לאורך העונה כולה אלא למספר פרקים בודדים בלבד וזה מעט מדי, למרות (זהירות ספויילר גדול), שברגעים האחרונים של הפרק האחרון של העונה הם תופסים אותו.

דוגמאות נוספות לכך שמדובר באופרת סבון הן מערכות היחסים: אואן מאוהב בקת'רין, אשר מאוהבת בוינסנט. הת'ר נדלקת על אואן, אך בסוף יוצאת עם דריוס, אחיו של ג'ו, הבוס הנשוי של קת'רין, שמצידו מנהל רומן עם טס, החברה הטובה ביותר של קת'רין. אך הדוגמא הבולטת לכך, שמדובר באופרת סבון מגיעה בחצי השני של הפרק האחרון של העונה, כאשר (זהירות ספויילר גדול), שאביה של קת'רין הוא לא אביה הביולוגי, אלא אחד מהאנשים בתוך "מיורפילד". נו באמת, יכול להיות יותר "צהוב" מכך ?

לפי דעתי, במידה וכבר אימצו את הרעיון של "היפה והחיה", אפשר היה לקחת אותו לכיוונים הרבה יותר אפלים ופחות צפויים. פחות להיות צפויים עם ההתמקדות בסיפור האהבה של וינסנט וקת'רין ויותר במרדף. כמה אפשר לראות את מערכת היחסים שלא "הולכת" לשום מקום ? הרעיון "נמרח" על פני עונה של 22 פרקים וזה כנראה גם לא הסוף, לפחות לא על פי סוף העונה.

נקודה לא ברורה היא הדמות של הת'ר, אחותה של קת'רין. דווקא נוכותה של ניקול כהת'ר הייתה חיובית מאד ולא ברור מדוע היא לא למספר פרקים רב יותר, האם מדובר בהחלטה קריאטיבית של המפיקים והתסריטאים, או בשל ההתחייבות של ניקול לסדרה Ravenswood, בה היא הייתה אחת מהדמויות הראשיות. נכון, Ravenswood עלתה רק כאשר העונה השנייה של "היפ והחיה" עלתה לאוויר, אולם הצילומים החלו הרבה לפני כן וכך גם ההכנות להפקה. בכל מקרה, ההחלטה להמעיט בהופעותיה של ניקול על המסך הייתה שגויה.

בעיה נוספת היא ההשוואה הבלתי אפשרית שבין "היפה והחיה", לסדרה הקודמת של קרוק, "סמולוויל". בשניהם יש "יצור" מיסתורי בעל כוחות עמו מנהלת הדמות של קרוק רומן ארוך. נכון, ב"סמולוויל" לאנה (הדמות של קרוק) מגלה את האמת רק לאחר שבע עונות, אבל ההשוואה מתבקשת ובמקרה הזה "סמולוויל" גורמת לכך, ש"היפה והחיה" נחשבת למשחק ילדים לידה ברמת הרעיון, התסריט וגם ההוצאה לפועל.

בגזרת הליהוק, אין דרך אחרת לומר זאת, אבל פרט לקרוק, קשה להצביע על שחקן או שחקנית שהם בעלי מוטיבים של כוכבים וגם קרוק נחשבת לכוכבת בעיקר בשל יופיה הרב והעבר שלה ב"סמולוויל" ולא בשל יכולותיה כשחקנית שגם הם בינוניות ולא יותר מכך. ג'יי ראיין מגלם את הדמות של וינסנט בצורה סבירה אך לא יוצאת דופן ששחקן אחר לא יכול היה לעשות זאת בצורה טובה יותר, וקשה לראות בו יותר משחקן של סדרה קטנה, וזה עוד לפני שאני משווה אותו לטום וולינג (קלארק קנט בסדרה "סמולוויל").

אז, לראות או לא לראות ?

רק חובבי אופרות הסבון, שלא אכפת להם מהמוטיב המדע בדיוני יכולים לנסות את הסדרה, אולם לא לפתח ציפיות גדולות ממנה. כל השאר יכולים לדלג עליה, הם לא יפספסו הרבה. טוב, אולי רק את קריסטין קרוק...

דרך אגב, הסדרה שובצה בעונתה הראשונה אחרי The Vampire Diaries , הלהיט הגדול ביותר של רשת ה CW, אולם בקושי הצליחה לסדר לעצמה עונה שנייה בשל נתוני רייטינג בינוניים ומטה. לפי דעתי, שיבוץ נכון יותר היה לצד Supernatural, שעושה רושם שבשנים האחרונות מצליחה להשיק בהצלחה סדרות (Arrow ו The Originals) בעוד הסדרות המשודרות אחרי The Vampire Diaries סובלות ככל הנראה מ"קללה" ולא מצליחות להתרומם. Beauty & The Beast לא הצליחה גם היא לברוח מ"הקללה" הזאת. מצד שני, תמיד יהיו כאלו שיטענו שמדובר בשאלת "הביצה והתרנגולת". מה דעתכם ?

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מה אתה חושב על אנשי המחר של הCW?

Unknown אמר/ה...

התחלתי לראות יומני הערפד בגלל האורגינלים, לקבל מידע מה קרה לניקלאוס. אפשר להבין מדוע לא צלחה כל כך הצלחה יומני הערפד וזה כי שתי הדמויות העיקריות- סטפן ואהובתו, די מאוסות ומהר. משחק מאוד פושר מצד צמד השחקנים בעוד השחקנים האחרים מעלים את הסדרה בהתפתחות חיי הדמויות.
לגבי האורגינלים אין מה להשוות בין רמת המשחק של השחקנים הראשיים שהינה הרבה יותר מעניינת ומושכת את הצופה לעברה ולעבר השחקנים עצמם.